רש"ש על פסחים קי״ד

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא וסימנך שמעוני אחי ועמי. כ"ה הגהת הגרי"פ והוא כתוב בד"ה א' כח ב:
2 במשנה עד שמגיע לפרפרת הפת. עיין בר"ן בשם הרמב"ן דהמצה גופה קרי הכי לפי שהיא עשויה רקיקין ועיין לעיל ר"ד לז דלר"ה שרי בעובי טפח ועמ"א סימן ת"ס סק"ד ולע"ד יל"פ מפני דמצוה בפרוסה לקמן ר"ד קטז והוא מלשון ויפרפרני עתוי"ט:
3 משנה אע"פ שאין חרוסת מצוה. פי' וה"א דאסור משום דאתי חרוסת דרשות ומבטל חזרת דמצוה קמ"ל עיין תוספות:
4 ברשב"ם ד"ה אקיקלי. על אשפות העיר כו'. כצ"ל כברש"י:
5 רשב"ם ד"ה וכבר קדש היום. דמשקבלו עליו או מצה"כ כו'. כצ"ל וכ"ה בפרש"י בברכות: בסה"ע
6 ר"ש ד"ה מצה וחזרת וחרוסת. וב"ת כו'. כצ"ל:
7 תוספות ד"ה צריך. עיין רש"א ואם כוונתם להוכיח מהא דל"ק הכא אלא שצריך לנהוג בו כבוד והתם קאמר דקראו רבו הא גם שם קאמר הלומד כו' צריך לנהוג בו כבוד אלא מאי א"ל למימר דה"ט דדוד משום שלמד ממנו שני דברים א"כ ה"נ יש לחלק כן ויותר ה"ל להוכיח מהא דשם קאמר אפילו אות אחת ויליף מדוד והכא קאמר דוקא דבר אחד ויליף מקרא אחרינא:
8 תוס' ד"ה הביאו. שהרי אין מביאין השלחן עד אחר קידוש. הוא לעיל ק ב ע"ש:
9 תוס' ד"ה מטבל. ואין זה ראיה דהא כו'. עיין בתוי"ט שפירש בכוונת הרע"ב שהוא כלשון הרשב"ם דהוכחתו הוא משום דברישא לא תני חרוסת כמו דתני חזרת וכ"מ לשון הרא"ש ולפ"ז נדחית דחיית התוס' והתוי"ט אעפ"כ העתיקה ול"ד במחכ"ת ומש"כ עוד שם בשם הרא"ש משום דטבול ראשון אינו לחיוב אלא להכירא כו' המ"ל עוד משום דאינו דוקא בחזרת:
10 רשב"ם ד"ה סילקא. וכ"ש שני מיני בשר. וכ"כ התוס' והר"ן ולכאורה יל"פ דדוקא נקיט ולאפוקי בשר כדי שלא יהא נראה כאוכל קדשים בחוץ כדלקמן קטז ב :
11 ברשב"ם ד"ה דלמא הא קמ"ל. דאיכא נמי היכר לתינוקות. הס"ד ואח"כ מה"ד אבל במרור לחודיה כו' כנ"ל דצ"ל:
12 רשב"ם ד"ה אע"ג שטיבל בחזרת.
13 מצוה להביא כו' מה"ת כו'. ל"ד דהא מרור בזה"ז דרבנן כדלקמן קטו וקכ:
14 רשב"ם ד"ה אפילו דג וביצה. והיינו רבותא כו'. לכאורה מתני' היא רפ"ב דביצה ושוין בדג וביצה שעליו שהן ב"ת ולפמש"כ הב"י בשם הרמב"ן בסימן תקנ"ב דקל הוא לענין עירוב וכן אפילו רש"י בפ"ד דתענית במשנה שכ' דגם לענין עט"ב מיקרי ב"ת לא למדו אלא מכאן ע"ש אבל באמת י"ל דלא קאי האי אפילו אדר"ה שלפניו דחזקי' הוא רבי' דריו"ח ור"ה הוא תלמיד דרב אלא אמתני' ולאשמעינן דל"ב בשר דוקא ולאפוקי מסברת רב יוסף ועמש"כ חולין לז: